דף ניסיון

רשימת גינות קהילתיות במרחב.pdf

מחלקת החינוך באיגוד מנחה ומלווה מקצועית את מנהלי מחלקות החינוך ומחלקות הגנים שברשויות בתחום החינוך לקיימות.
המשרד להגנת הסביבה תומך בקיומן של תוכניות לימוד שנתיות בחינוך הפורמלי במסגרת "קול קורא" המתפרסם פעם בשנתיים. התמיכות הללו מאפשרות לרשויות המקומיות לקיים פעילויות חינוכיות חשובות, המקדמות את העשייה הסביבתית ואת הקיימות המקומית ברשויות האיגוד.
מנהלי בתי ספר, מורים וגננות שמעוניינים להצטרף לתוכנית מוזמנים לפנות למחלקות החינוך והגיל הרך שברשות. קיימת השתלמות משותפת של משרד החינוך והמשרד להגנת הסביבה לחינוך לקיימות למורים ולגננות ("התוכנית המשולבת"). על מנהלי בתי הספר או המפקחות האזוריות של הגנים לבחור בה מראש.

לפרטים נוספים בנושא חינוך לקיימות לחצו כאן>>
למעבר לקבוצת וואטסאפ בתחום הקיימות בגני ילדים המיועדת לגננות בלבד (לשאלות, לרעיונות ולייעוץ) לחצו כאן>>

ניתן לפנות גם ללאורה גפני, 
מדריכת קיימות מחוזית במשרד החינוך: 054-7648876

ביישובים רבים קיימת ועדה לאיכות הסביבה או ועדה לשיפור פני היישוב. מומלץ לפנות לרכזת הקהילה שביישוב כדי לבדוק האם קיימת ועדה כזו, ואם לא, אפשר להקים ועדה עם עוד פעילים שהנושא חשוב להם. אפשר לפעול גם בהיבט מקיים ברמה הקהילתית בלי ועדה לאיכות הסביבה. לדוגמאות ולהסברים נוספים בתחום קהילה בת־קיימה לחצו כאן: רעיונות לפעילות מקיימת בקהילה האיגוד מוביל ומלווה את הרשויות שמגישות ומבצעות את המיזם במסגרת "קול קורא", שנעשה בתמיכת המשרד להגנת הסביבה ויוצא כל שנתיים בנושא הפעלת קהילה ושינוי המרחב הציבורי בראי הקיימות. הרשויות פונות לתושבים כדי שהם יגישו מיזמים קהילתיים-סביבתיים, ולאחר מכן, הרשות, המשרד להגנת הסביבה והאיגוד שופטים ובוחרים במיזם.
מומלץ לעקוב אחר הפרסומים של מחלקות הקהילה שברשויות ולהגיש בקשה למיזם קהילתי-סביבתי ו/או לפנות למחלקת הקהילה שבאיגוד לסיוע מקצועי בכתיבת המיזם.

התנהלות מקיימת קשורה פעמים רבות בתשומת לב, בחשיבה ובתכנון מראש.

להלן כמה טיפים שאספנו בנושא

בקניות - צרכנות נבונה

• מומלץ להכין רשימה מסודרת לפני היציאה לקניות.
• לקנות מוצרים מספקים מקומיים, וכך לחזק את החוסן הקהילתי.
• לקנות בגדים מחנויות יד שנייה, להשאיל ציוד מגמ"חים, להחליף, לתקן או לחדש, וכך להפחית את הפסולת.
• לקחת שקיות רב־פעמיות במקום שקיות ניילון.
• לקנות אריזות גדולות ומשפחתיות, וכך לחסוך כסף ולהפחית בפסולת, להשתמש בכלים רב־פעמיים ולמלא אותם (בדגנים, בתבלינים ועוד).

בבית - צורכים נכון ומפחיתים פסולת

• לקנות בצורה מתוכנת, לקנות פחות, לאחסן נכון פירות וירקות, להכין מטעמים מאוכל שנשאר.
• לטיפים: טיפ1
                טיפ2
• לעשות שימוש חוזר, לתקן או לחדש רהיטים, צעצועים, מוצרי חשמל, שקיות, אופניים, כלים, בגדים, ספרים, קופסאות ועוד.
• לתרום מוצרים לחנויות יד שנייה, לחברים, לשכנים, למשפחה, או לפרסם באתר "אגורה".
• להפריד פסולת ולהשליך לפחים המיועדים.
• לחסוך באנרגייה: בקיץ לתלות את הכביסה על החבל ולא להשתמש במייבש, להפעיל מכונת כביסה ומדיח רק כשהם מלאים, לכבות את האור, את המחשב או את מכשירי החשמל כשיוצאים מהחדר או מהבית.
• לחסוך במים: לסגור או לטפל בברז מטפטף, לסגור את הברז כשמסתבנים, כשמצחצחים שיניים וכששוטפים כלים.

בעבודה

• להדפיס לפי הצורך, להעביר את המדפסת לברירת מחדל של "דו-צדדי", או להשתמש  בדפי טיוטה.
• לכבות אורות, מחשבים ומזגנים ביציאה מהחדר.

בדרכים

• ללכת ברגל, לנסוע באופניים או בתחבורה ציבורית.
• לנסוע בנסיעה משותפת לבית ספר, לעבודה, לסידורים ולבילויים, כך מקטינים את העומס בכבישים ומפחיתים את זיהום האוויר.

בטבע או בגינה

• לשתול עצים מקומיים, שמוסיפים צל וחמצן ומקררים את המרחב.
• לא להשאיר אדמה חשופה, לחפות את הקרקע ברסק גזם, בעלים יבשים או בקש כדי לשמור על פוריותה ולחסוך בהשקיה.
• להתקין מחשב השקיה וליצור תוכנית השקיה שמותאמת לאקלים המקומי.
• להביא מהבית כלים רב־פעמיים לפיקניקים בטבע.
• לקחת את הזבל איתנו ולשמור על סביבה נקייה.
• לשמור על פרחי הבר ולהתחשב בבעלי חיים.

ישנם כמה שלבים שיש לעשות כדי להקים גינה קהילתית מצליחה

1. "יש לי חלום": השלב החשוב ביותר הוא ההחלטה על הקמת הגינה. היוזמים הם אתם – תושבי השכונה, עובדים קהילתיים, ועדי יישובים ועובדי המנהל הקהילתי.
2. שותפים לדרך:  מחפשים שותפים שיצרו ביחד קבוצה ראשונית, שתהיה עמוד התווך של הגינה. הקבוצה הזו צריכה להקדיש יום בשבוע להקמת הגינה. הקשרים שבין האנשים בקבוצה חשובים לעבודה ולפעילות משותפת. גינה קהילתית זקוקה לכמה "משוגעים לדבר", שמוכנים להשקיע מזמנם ולהוביל את הפעילות בגינה על בסיס קבוע.
3. איתור השטח: התושבים מאתרים שטח בשכונה ופונים למזכיר היישוב ולמחלקת התכנון שברשות כדי לברר את ייעוד הקרקע. איתור השטח יעשה תוך כדי חשיבה על הנתונים הפיזיים והטופוגרפיים של השטח, כמו שמש או צל, עד כמה מרכזי המקום בחיי היום־יום של הקהילה, למי מיועדת הגינה, שעות פעילות, נגישות, ריחוק ממקורות רעש וממפגעים ועוד.
4. בירור התקציב: לאחר שהתקבל אישור לשטח, יש לברר את מקורות התקציב להקמת הגינה, שיכללו את המרכיבים העיקריים, כמו מערכת השקיה ממוחשבת, צנרת, קומפוסט לשיפור הקרקע, שתילים לנטיעה בהקמת הגינה, שתילים לטווח ארוך.
5. 'דמוקרטיה' בגינה: מומלץ שחברי הקבוצה יתכננו ביחד מה הצרכים שלהם בגינה ,וכיצד הם יתבטאו בחזות הגינה – מפגש קהילתי משותף, מקום להעצמה אישית, טיפוח שטח מוזנח ועוד. על פי הצרכים מתכננים את חזות הגינה: ערוגת ירק, צמחי תבלין, בוסתן עצים, פינת ישיבה מוצלת, שיחים רב־שנתיים, פרחים ועוד. רצוי בשלב זה להתייעץ עם איש מקצוע, כמו אגרונום, גנן או אדריכל נוף.
6. סקר שכונתי: יש לערוך סקר שכונתי כדי להבין מיהם התושבים שגרים בשכונה או ביישוב - פנסיונרים, סטודנטים, משפחות, והאם אנשים מעוניינים להצטרף להקמת הגינה ולפעילות שבה. אחרי שהבנו את סוג האוכלוסייה נדע להעריך טוב יותר את הצרכים. למשל, הגינה תהיה מקום מפגש קהילתי, תתקיים בה בשעות אחר הצוהריים פעילות לילדים והוריהם, היא תענה על המחסור בתעסוקה לנוער, תיתן מענה לפנסיונרים ועוד.
7. שיתופי פעולה עם שירותים עירוניים, מועצתיים ויישוביים: מומלץ לבדוק אלו ארגונים ושירותים פועלים באזור, והאם אפשר להיעזר לצורך כך באדם או במימון שוטף: שיתוף פעולה עם מנהל קהילתי, עובדים או רכזים קהילתיים, מזכירי יישוב או ועדות יישוב, פורום סביבתי, אגף שפ"ע, איגוד ערים לאיכות הסביבה, או יחידה סביבתית, מחלקת גינון, בנות שירות לאומי, או שנת שירות.
8. מציאת מקורות לתקציב: גבייה ממשתתפים, מ"קולות קוראים", מעמותות או מתרומות – קק"ל, משרד החקלאות ופיתוח הכפר, משרד להגנת הסביבה, רט"ג,  קרן של"י, ג'וינט ישראל ועוד.
9. מציאת מוסדות וארגונים שישתתפו בהקמה ובפעילות השוטפת: בתי ספר, חווה חקלאית, גנים, מועדון קשישים ותנועות נוער.
10. רכישת ציוד: חשוב שבגינה יהיה את כל הציוד הדרוש להקמתה ולתחזוקה השוטפת.
11. 'תנו לגינות לחיות': הגינה כבר כאן, ועכשיו ההתמדה והעשייה תופסים מקום מרכזי. הקמת גינה קהילתית היא תהליך של למידה עצמית, ניסוי ותהייה. עם זאת, חשוב לקבל בתחילת הדרך הכשרה וליווי מגורם מקצועי. אחד הדברים החשובים בגינה היא חוויית ההצלחה כדי שהתושבים ירצו להתחבר אליה. נוסף לכך, מומלץ לקרוא חומרים, לעיין בספרים ובמקורות מידע, להשתתף בקורסים ובכנסים של משרד החקלאות וגופים נוספים המתקיימים מדי כמה חודשים , להיות חלק מהקבוצה 'גינות קהילה בישראל'.
12. ישיבות צוות וקביעת תוכנית עבודה שנתית בגינה: יש לקבוע יום עבודה קבוע בשבוע שמתאים לרוב הפעילים ולשבץ בו במהלך השנה את מדריכי הגינה שמגיעים בהתנדבות, וכן למצוא בעזרת הרשות, העירייה או היישוב רכז גינה בתשלום.
    בהצלחה!

הוועדה לאיכות הסביבה היא ועדת חובה בכל הרשויות המקומיות בישראל. הרכב החברים ותדירות המפגשים נקבעים על פי חוק פקודת העיריות.
נפרט את עיקרי החוק בלשון פשוטה: מטרת הוועדה לפי פקודת העיריות היא "ליזום ולתכנן פעילות בתחומים הנוגעים לשמירה על איכות הסביבה ולהבטחת פיתוח ושימוש בני־קיימה של הסביבה".
ועדת איכות הסביבה חייבת להתכנס לפחות ארבע פעמים בשנה. היא נדרשת להגיש לאישור המועצה את תוכניותיה ולעקוב אחר ביצוע התוכניות המאושרות. מעמדה המעשי נקבע על פי טיב עבודתם של חבריה ויכולתם להציג שיקולים מקצועיים ולנמקם, כך שיתקבלו על ידי מקבלי ההחלטות שברשות. אפשר לראות שוועדה שדואגת לשתף פעולה עם היחידה לאיכות הסביבה שברשות ועם איגוד ערים לאיכות הסביבה (אם קיים), מעמדה מבוסס יותר.
תושבי הרשות שרוצים להשפיע, כפי שמשפיעים מקבלי ההחלטות, יכולים להגיע לישיבות הוועדה (מידע על מועדי הישיבות אפשר לקבל במשרדי הרשות או במזכירות האיגוד), לבקש להעלות נושא שחשוב להם וכך להשפיע. אפשר להתחבר לוועדה המקומית באמצעות ארגון "חיים וסביבה", שפרטיו נמצאים באתר.

יש לנו רשימה של הצגות בנושאי סביבה וקיימות. הרשימה מתייחסת לספקים מכל הארץ, חלקם המלצה אישית וחלקם המלצת של קולגות מהתחום.

קישור לקובץ רשימת הצגות

ישנם רעיונות רבים בספרות המקצועית ובמרחבי האינטרנט העווסקים ביוזמות סביבתיות קהילתיות. המונח המקצועי למקום שנוצר ומוקם על ידי הקהילה ומשמש אותה הוא פלייסמקינג (Placemaking). הנושא מפותח בירושלים, אפשר למצוא חומרים רבים ברשת ובקישור הבא, למעבר לקובץ רעיונות לפעילות מקיימת בקהילה לחצו כאן>>